התקשורת המדעית רוגשת בימים אלו בעקבות בנייתו של מה שזכה לכינוי "היצור המלאכותי הראשון בהיסטוריה". עיתונאים יוצאים מגדרם כדי להדביק למאורע תיאורים בומבסטיים החל מ"בריאה יש-מאין" ועד "מהפכה בעולם המדע". חתן השמחה הוא חיידק קטנטן הנושא בכינוי "סינטיה" על שם היותו החיידק הסינטטי הראשון. דר' קרייג ונטר ואנשיו בנו את סינטיה על ידי צירוף של יותר מחצי מיליון בסיסי דנ"א שהורכבו למחרוזת אחת ארוכה. הגנום המלאכותי הזה הושחל לתוך מעטפת של חיידק קיים, וכך בא לעולם היצור המלאכותי הראשון בהיסטוריה.

האם אכן מדובר בהישג מהפכני?

כאשר בוחנים את הדברים מקרוב מתברר שקרייג ונטר לא ממש בנה חיידק חדש. למעשה הוא העתיק את הגנום של חיידק קיים, בסיס אחר בסיס, עד שהרצף הגנטי כולו הושלם. יתירה מכך, כדי שהגנום המלאכותי יפעל נאלץ ונטר להחדיר אותו לגופו של חיידק קיים המצויד כבר בכל המערכות הנחוצות לפענוח דנ"א ולבניית החלבונים המקודדים בהם. במילים אחרות, קרייג סיים אומנם את המבחן בהצלחה, אבל רק בגלל שהציץ לדף התשובות של החיידק שישב לצידו.

ולמרות זאת אי אפשר לזלזל בהישג. אחרי עשרים שנות טורח, השקעה כספית של ארבעים מיליון דולר, ושימוש במשאבים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר שקיימים בעולם הצליח ונטר סוף-סוף לשחזר בכוחות עצמו חיידק אחד קטנטן.

מעבר להישג הטכנולוגי שבדבר, בנייתו של 'סינטיה' משמעותי מבחינה אחת נוספת. עולם הטכנולוגיה ועולם הפילוסופיה נמצאים על פי רוב בקצוות הפוכים של הספקטרום האינטלקטואלי. לא בכל יום מצליח הישג טכנולוגי לזעזע יסוד פילוסופי וותיק, אבל בנייתו של סינטיה מציין את אחד האירועים הנדירים הללו.

מאז שחר ההיסטוריה הבחין האדם בכך שעולם החי עצמו מצטיין ברמה גבוהה מאוד של סדר. העין, כנף הציפור, מערכת התהודה של העטלף – כל אלו הן דוגמאות קלאסיות של סדר עילאי בפעולה. קיומו של סדר מצביע, או לכל הפחות מרמז, על נוכחותו של מסדר. מכאן קצרה הדרך למסקנה הפילוסופית שקיימת ישות שתכננה את העולם. "טיעון התכנון" כפי שכונה הארגומנט הפילוסופי הזה, המשיך להתגלגל לכל אורך ההיסטוריה האינטלקטואלית של האדם – החל ממטפורת הבית בו השתמש רבי עקיבא בויכוחו נגד האפיקורסים בזמנו ועד מטפורת השעון בו נקט המלומד האנגלי פאליי במאה ה-19 לצורך אותה מטרה.

אבל לפני שלוש מאות שנה נראה היה שטיעון התכנון ספג מהלומה מוחצת מידיו של פילוסוף סקוטי חד-מחשבה בשם דייויד יום. יום העלה סדרה של טיעונים פילוסופיים שערערו על תוקף טיעון התכנון. בין היתר טען יום שטיעון התכנון מבוסס על אנלוגיה פסולה. נוכחותו של שעון אכן מעידה על פעולתו של שען שכן הניסיון האנושי מלמד אותנו ששעונים נוצרים על ידי שענים ולא בידי אף גורם אחר. אולם יצורים חיים הם כבר סיפור אחר לגמרי. מעולם לא ראינו פעולת בניה תבונית של אורגניזם חי, טען יום, ועל כן אין אנו רשאים להסיק מקיומו של יצור חי על קיומו של גורם תבוני שתכנן אותו.

כנגד יום הועלו לא מעט טענות נגדיות שערערו את טענתו נגד היסק התכנון, אבל כעת בא קרייג ונטר ובאבחת חיידק אחת הנחית את מכת החסד על טיעונו של יום. קשה להשתמש בטיעון ש"איש לא ראה בניית אורגניזם חי בפעולה", כאשר מדענים עשו בדיוק זאת. מעתה, החיידק והשעון שייכים לאותה קטגוריה. שניהם מייצגים מערכות טכנולוגיות בעלות רמת ארגון גבוהה הנבנות על ידי גורמים תבוניים.

השעון מעיד אפוא על שען. והחיידק, על מה הוא מעיד? אם העתקתו של תא חי פשוט מצריכה תכנון גאוני ברמה שקרייג וינטר ואנשיו השקיעו, מהי רמת התכנון שנחוצה לבניית תא חי משוכלל אף יותר?

וכך, כמעט מבלי משים, קרס אחד העמודים הפילוסופים אליהם השעין יום את ביקורתו הידועה נגד טיעון התכנון. לא רע בשביל חיידק אחד קטנטן.