אופיר בן רחל עירד בן אדווה יונתן ראיין בן לידיה נריה בן זהבה הדר בת מרים נועם בן רחל אושר בן יהודית גיל בן נירה מנחם מנדל בן רייזל פערל שמעון בן חוה משה ליאב בן מרים אברהם מרדכי בן עדנה חיה אלירן בן מרינה שחר בן מלכה אביהו בן יהודית ליאור בן אורלי אביתר משה בן נטע ניצן בן רחל שחר גואל בן ורד מרים דוד בן דפנה רון בן חבצלת רון בן חבצלת עומר יוסף יצחק בן מילאן (ל´ בסגול) עדי בת אסתר מיכאל בן רבקה שירי בת תמר שאנן בן תניה איתמר אדרי דוד בן שׂוֹכת (הכ' בקמץ) ואפרת רחל בת מזל יעקב מרדכי בן ברכה  יוסף חיים בן מרים שלומי יחיאב בן אוסנת שלמה בן מירב אליה בן שמעונה אייל שמואל בן אביבה אורי בן שרונה צוריאל שמחה בן אסתר יוסף בן סימה גולן בן חיה אסף יוסף בן תקווה בנימין בן פשה יונה בצלאל בן חוה שושנה ידידיה בן מורשה עומרי בן ניבה שרון בן אורלי ליאור בן אילנה אבישי בן חנה שחר בן שרה הדס עדן בת אילנה תאיר בת עדנה אופיר בן רחל עירד בן אדווה יונתן ראיין בן לידיה נריה בן זהבה הדר בת מרים נועם בן רחל אושר בן יהודית גיל בן נירה מנחם מנדל בן רייזל פערל שמעון בן חוה משה ליאב בן מרים אברהם מרדכי בן עדנה חיה אלירן בן מרינה שחר בן מלכה אביהו בן יהודית ליאור בן אורלי אביתר משה בן נטע ניצן בן רחל שחר גואל בן ורד מרים דוד בן דפנה רון בן חבצלת רון בן חבצלת עומר יוסף יצחק בן מילאן (ל´ בסגול) עדי בת אסתר מיכאל בן רבקה שירי בת תמר שאנן בן תניה איתמר אדרי דוד בן שׂוֹכת (הכ' בקמץ) ואפרת רחל בת מזל יעקב מרדכי בן ברכה  יוסף חיים בן מרים שלומי יחיאב בן אוסנת שלמה בן מירב אליה בן שמעונה אייל שמואל בן אביבה אורי בן שרונה צוריאל שמחה בן אסתר יוסף בן סימה גולן בן חיה אסף יוסף בן תקווה בנימין בן פשה יונה בצלאל בן חוה שושנה ידידיה בן מורשה עומרי בן ניבה שרון בן אורלי ליאור בן אילנה אבישי בן חנה שחר בן שרה הדס עדן בת אילנה תאיר בת עדנה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
גלות ישמעאל
ערכים
גשמי ברכה
זאב גרינוולד
גלות אדום
ערכים
מה שקורה בזמן אחרון בעולם
נח גוטמן
המירוץ הטכנולוגי
נח גוטמן
הרצאות דומות
אחד על אחד - עם הרב אהרן לוי ומושיקו שטרן - ..
אהרן לוי
סוגיית השבוע בעקבות הדף היומי - ..
בצלאל אורדמן
אחד על אחד - עם הרב אהרן לוי ומושיקו שטרן - ..
אהרן לוי
עסקה בהזדמנות
אהרן לוי
אחד על אחד - עם הרב אהרן לוי ומושיקו שטרן - ..
אהרן לוי
מאמרים בנושא
פגישה בחדר האשפה
אהרן לוי
הנסתרות לה` אלוקינו
נח גוטמן
האם רבנים שונאים כלבים?
אהרן לוי
דור האינטרנט והפלאפון
ערכים
המסוק שנותר מאחור
אליעזר אייזיקוביץ
מאמרים נוספים
כפייה דתית
השאלה
מדוע אתם כופים את דעתכם עלינו?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת ערכים
ביסודה של כל חברת בני אדם קיימים רעיונות מחייבים המלכדים את היחידים לחטיבה אחת. הרעיונות המחייבים מתקבלים על דעת כל היחידים מרצונם הטוב. יחד עם זאת, חברה הדואגת גם לעתידה מביאה בחשבון, כי יתכן ויבוא זמן אשר יחיד או יחידים ירצו לבטל כמה מן הרעיונות של אותה חברה, בניגוד לרצון רוב אנשי החברה, ולכן נקבע כי רצון הרוב מחייב גם את המיעוט.
כל עוד אין המיעוט יוצא לגמרי מהחברה, הריהו חייב להישמע לדעת הרוב, ויש לרוב זכות לכופף את המיעוט. אם כי כולנו די נבונים להניח שהרוב אינו מורכב ממלאכי השרת והמיעוט אינו מורכב אך ורק ממלאכי חבלה, למרות זאת אין דרך אחרת מאשר להשתית את קיום החברה על היסוד של הכרעת הרוב.
אולם עדיין יש למיעוט זכות לנהל הסברה נמרצת אך נימוסית נגד תפיסת הרוב, ולקוות שמחר או מחרתיים תתקבל תפיסת המיעוט על דעת הרוב. למעשה, אסור לו למיעוט להתנגד בפועל לביצוע הכרת הרוב. אם המיעוט מתנגד לביצוע הכרעת הרוב, הריהו חוטא לחוקת החברה ומערער את יסודות קיומה.
חברה ללא כפיה, אינה בת קיום. חברה שלמה שתבסס את קיומה ותסדיר את כל עניניה על יסוד של רצון טוב בלבד מצד כל יחידי החברה וללא כל כפיה - אינה ברת קיום.
המדינה בימינו אינה רק גוף מדיני כלכלי, אלא גם מסגרת תרבותית הדואגת לחינוך הדור הצעיר ולהעלאת רמתו הרוחנית של האזרח בכלל. זאת ועוד, אין לך מדינה שאינה רואה חובה לעצמה לדאוג לצביון הלאומי של כלל אזרחיה, ע"י קביעת מסכת יחסים ומנהגים בעלי אופי מיוחד, שרישומם יהיה ניכר בעיקר בחיים הציבוריים.
כאשר נטלה המדינה לעצמה את השם ישראל, היא קיבלה על עצמה אחריות גדולה וכבידה כלפי התוכן המקורי-היסטורי של מושג זה. אם מדינת ישראל חפצה להיות ראויה לשאת את שמה הגדול ולא לרוקנו מתוכנו המקורי-ההיסטורי, היא חייבת לדאוג לשמירתו ולטיפוחו של הצביון הלאומי ההיסטורי של עם ישראל, ע"י קביעת מסכת יחסים ומנהגים בעלי אופי ישראלי מקורי, שרישומם יהיה ניכר בעיקר בכל ענפי החיים הציבוריים במדינה.
ומהו התוכן המקורי ההיסטורי של המושג "ישראל"? כל אדם חייב להודות שבמשך אלפי שנות קיומו נודע עם ישראל כעם התורה, ועל קיום חיי תורה מסרו טובי העם את נפשם בעלותם על המוקד.
אם הציבור הדתי המאורגן דורש למצות מן ההכרה העקרונית הנזכרת את המסקנות הישירות ולקובען בחוקת המדינה, הרי לא בשם עצמו ובזכות ייצוגו בבית הנבחרים של המדינה הוא עומד על דרישותיו, אלא הוא בא בשם ההיסטוריה הלאומית של עם ישראל, והוא מייצג את ההכרה העקרונית שאין לגזור "כרת" על מדינת ישראל ע"י ניתוקה מגנזי נשמתה של האומה. הציבור הדתי הוא ההמשך המלא באמונתו ובתורתו של מה שמכונה בשם "ישראל" במשך אלפי שנים. הציבור הדתי זכאי לבוא ולדרוש בשם עם ישראל ההיסטורי, שלא לרוקן את המושג ההיסטורי של ישראל ושלא יזייפוהו על ידי תחליפים.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
    שבת
  • טעמי המצוות
  • אקטואליה יהודית
  • פרקי אבות
  • סיפור לשבת
  • מושגים ביהדות
  • תהילים
  • ארכיאולוגיה
  • כשרות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
  • נשים
  • השקפה ואמונה