קרונה - על הנגיף, ההיסטריה, הפרקטיקה ומה שביניהם - בשפה מדוברת ופחות הגדרות מקצועיות:
הערה; זו סקירה ארוכה מהרגיל כאן. אך ככל שנשנן לעצמנו את מושגי היסוד, ככל שנדע יותר את האנטומיה הבסיסית, כך תוקל עלינו ההתמודדות.
א. האנושות מתחלקת כיום לארבע קבוצות:
1. מי שאינו נחשף לנגיף.
2. מי שנחשף לנגיף והוא מוגדר כ׳נשא׳, אך אינו יודע על כך משום שלא אובחן.
3. מי שאובחן כנושא את הנגיף.
4. מי שאובחן ומגלה תסמינים, מוגדר כחולה - מהחולים הקלים ועד הקשים.
ב. איך נדע לאיזה קבוצה אנחנו שייכים ?
תלוי באיזה מדינה אתם מתגוררים ומה מדיניות הבדיקה של מקום מגוריכם.
בישראל מדיניות הבדיקה היא כזו שהאירוע מתחיל מקבוצה 4.
כלומר אנו זכאים לבדיקה, אם אנו חשים חולים כמו חום גבוה, שיעול יבש, קשיי נשימה, ודיווח על כך שנפגשנו באחרונה עם מישהו שכבר אובחן מסיבה כזו או אחרת.
במקרה כזה מד״א יגיעו אליכם הביתה לבצע בדיקה. כמובן אתם מוזמנים להמתין בסבלנות.
ישנם מדינות מפותחות אחרות המבצעים כמויות ענק של בדיקות. ולא רק מדינית. ישנם מפעלים גדולים בעולם המוגדרים כחיוניים המבצעים מדי יום בדיקות לכל העובדים.
ג. חשוב להבהיר פעם נוספת ; היחס המשתקף בטבלאות המתפרסמות מכל המדינות בעולם - כולל בישראל - הוא בין כמות המאובחנים לכמות החולים ובין כמות החולים לכמות הנפטרים. ( מדד שמזכיר את מדד הפחד הנסחר בחלק מהבורסות האמריקאיות).
ד. ישנם בישראל לכאורה מאות אלפי אנשים שפגשו את הנגיף ( ׳נשאים׳) והם לא מאובחנים. נשמע מפחיד ? התשובה היא לא. מי שמשתייך לאחת משלשת הקבוצות הראשונות שצויינו לעיל ; כלומר לא פגש את הנגיף, פגש, ( מוגדר כ׳נשא׳) או מאובחן - כלומר יש לו חותמת מאומתת מהמעבדה שהוא פגש את הנגיף - עליו להיכנס לפרופורציה.
אנחנו פוגשים בחיים וירוסים רבים שלא הודיעו לנו על קיומם והגוף מטפל בהם באמצעות נוגדנים טבעיים, בלי שמישהו מהצדדים טרח לספר לנו. העובדה שה׳קרונה׳ ממותגת הכי גבוה שרק אפשר, לא הופכת אותנו לחולים וודאי שלא מסוכנים. זו פאניקה מיותרת. יש לכם קרונה? כל עוד ואתם לא בקבוצות סיכון ולא מאוד מבוגרים, היא תחלוף כפי שהגיעה. מקסימום קצת תסמינים קלים. ולא, גם אם אובחנתם אין סיבה לרוץ למיון. אין מה לעשות שם.
ה. במקרה של תסמינים קשים, שמתפתחים אצל אחוזים בודדים, ( ברובם המוחלט אצל חולים כרוניים ומבוגרים מאוד) עשויים להגיע לטיפול בבית חולים. וכן, גם כאלו שהונשמו, החלימו. מי שלדאבון הלב לא החלימו, זה לא רק בגלל הקרונה - נכון, הקרונה ברוב המקרים מהווה את הקש ששבר את גב הגמל.... ׳הטרגדיה׳ היא , שכל מי שמגיל 80 ומעלה ולא הצליח להתגבר על המחלה ובתיק הרפואי שלו יש ׳רשימת מכולת׳ ארוכה של מחלות אך אובחן במקביל גם כחולה קרונה- מיד נרשם ומתוייג כעוד חולה קרונה שלא החלים.....
זה לא שהקרונה יכולה לתבוע דיבה כי במציאות אובחנה גם קרונה. אך כל אימת שנחשפים למספרים חשוב מאוד לזכור את צמד המילים ; ׳גם קרונה׳.
אגב, באיטליה נפטרים כל שנה כ -25 אלף אנשים משפעת ודומיה. הנפטרים השנה הם לא 25 אלף פלוס חולי הקרונה. חלק ניכר מאוד חופפים. שנה שעברה קראו לזה שפעת, השנה תולים זאת בנגיף הקרונה.
ועוד משהו על איטליה : ארץ המגף גדולה ולמעט מחוז לומברדיה והעיירות שליצדו, ישנם מחוזות שחזרו לעבודה והקרונה לא מאיימת על שלומם.
ו. ההיסטרייה העולמית נובעת מהעובדה שהאנושות לא האמינה שבעידן הנוכחי תחווה טלטול שלא תמצא לו מענה מיידי. נתון זה בצירוף העובדה שלרפואה לא היתה הזדמנות לעקוב אחר התנהגות הנגיף לאורך זמן - גורמת לפאניקה רבתית.
ז. כרגע אין שום תרופה או חיסון שהוכח כיעיל. בעשרות מדינות בודקים מגוון אפשרויות. מנהל המזון והתרופות האמריקאי מבצע מאמש 6 ניסיונות במקביל.
ח. כל עוד לא הוכח יעילותה של תרופה או חיסון, אין כל טעם להצטייד או לרכוש תרופות שמתפרסמות כ׳תגלית׳. אם אתם לא בקבוצה 4, אין סיבה ליטול שום תרופה שאינה יעילה באופן וודאי. וזה לא שאין סיבה, התרופות הללו עלולות להזיק למי שאינו זקוק להם.
ט. כרגע, בהתאם לצעדים הננקטים על ידי הרשויות בישראל, אין שום סיבה וענין ׳לסדר׳ לעצמכם בדיקה. היא לא תשפר את מידת הסטרס הנפשי, ככל שקיים. היא גם לא תועיל לכם למאומה.
י. ועוד משהו: בסינגפור, בחלקה של סין ואפילו בחלקה של איטליה יש בהישג יד ערכות בדיקה ביתיות - המבוצעות על ידי דקירה קלה באצבע - הנחת טיפת דם על מטוש. התשובה מתקבלת בתוך דקות.
בישראל לא אושרו עדיין מערכות בדיקה ביתיות. אפשר לבקר את ההחלטה, ניתן להבין אותה. אך אין טעם כרגע לחפש מישהו שמכיר מישהו שיש לו קשר עם מישהו שיסדר לכם ערכת בדיקה. אין. לפחות כרגע. מחר נתונים רבים יכולים להשתנות.
שעון החיים של נגיף שונה משעון גריניץ׳. יכול להיות שברגעים אלו נמצאה התגלית , יכול להיות שעדיין לא. אך בסייעתא דשמייא היא תימצא.
מנחם גשייד.