יום שישי אחד, לפני שלוש שנים, נשמע קול חדש ובלתי מוכר ברחוב החוגלה בחולון: עשרים דקות לפני השקיעה התנגן קולו של צופר המבשר על כניסתה של שבת המלכה.
הצופר היה פרי יוזמתו של יצחק מלך-שלום שהתקין אותו על גג ביתו הפרטי.
"באותם הימים התנהל בשכונת נווה עמל בהרצליה מאבק נגד צופר השבת-והדבר צרם לי מאוד", מספר יצחק. "נווה עמל היא שכונה שהוקמה בידי יהודים שומרי מצוות. במרוצת השנים השתנה הרכב האוכלוסייה עד שנכנסו בה כמה גורמים חילונים מיליטנטיים שביקשו להפוך את צופר השבת בשכונה לסלע מריבה. כמעט בכל יום שישי הם היו מזמינים ניידת משטרה לטפל ב'מפגע'".
"צפיתי בראיון שבו אחד השכנים מתמרמר על הכפייה הדתית שבהפעלת הצופר והתחלחלתי מדבריו. כיצד יתכן שבמדינה יהודית תזכורת פשוטה לכניסת השבת מוצגת כמפגע בלתי נסבל?! כדי לתקן את הדבר, החלטתי להתקין צופר שבת אצלנו בשכונה, שלא תצליח מזימתם של אלו שמבקשים להשכיח את השבת".
כמו יהודי טוב, יצחק לא הוציא את מחשבתו לפועל בטרם התייעץ עם רבו. "המטרה שלי לא הייתה להתריס חלילה, אלא להכניס לאנשים את תודעת השבת. חשוב היה שהדבר ייעשה באופן שיקרב את הציבור ליהדות ולא להפך".
"אתה גר בשכונה מעורבת וצריך לראות איך השכנים יגיבו", אמר לו הרב. "תפעיל תחילה את הצופר בעוצמה נמוכה ורק אז תגביר".
היום עוצמת הצופר היא בדיוק במינון הנדרש: לא חזק מדי אך גם לא נבלע ברעשי הרקע של השכונה. לשמחתו, לא רק שהשכנים אינם מתלוננים, אלא שהוא זוכה למחמאות המעידות על ההשפעה הרוחנית המיטיבה שיש לתזכורת השבת.
"מגיעים אנשים ומשבחים את היוזמה. שכנה חד-הורית, אישה לגמרי לא דתית, מספרת איך בכל פעם שנשמע הצופר הבן שלה הקטן רץ להביא כיפה. שכן חילוני אחר בא לספר לי שרעייתו לא הייתה מקפידה תמיד להדליק נרות שבת. אבל... מאז הותקן הצופר היא רצה להדליק נרות ברגע שהיא שומעת את הצפירה. אני בטוח שיש פה הרבה מקרים דומים. מספיק שיהודי אחד התחזק בשמירת שבת כדי שהמאמץ יהיה שווה".
'דע מה שתשיב'-לעצמך
צופר השבת של משפחת שלום-מלך משקף את המסע הרוחני של המשפחה.
יצחק היה מאז ומעולם שומר תורה ומצוות, ורעייתו באה מרקע מסורתי. בעת שהתחתנו הם הסכימו על עקרונות מסוימים לפיהם יתנהל הבית, ובהם גם עקרונות שונים הקשורים בחינוך הילדים. למעשה, במרוצת השנים, החינוך התורני של הילדים חיזק את הבית כולו. "מבחינה רוחנית, היום רעייתי משאירה לי אבק", הוא מחייך.
ככל שהתחזקו הם ביקשו להשפיע על בני משפחתם שהיו אתאיסטים גמורים, אך אלה התגלו כאגוזים קשים לפיצוח. "ניסינו בהזדמנויות שונות לשכנע אותם לבוא לסמינר 'ערכים', אבל הם מצאו בכל פעם תירוץ להתחמק. לבסוף קיבלנו מ'ערכים' אישור מיוחד עבורם להשתתפות בסמינר האקדמאי, כי רק בדרך זו הסכימו קרובי המשפחה להגיע".
הסמינר פעל את פעולתו. האתאיסטים גילו שהם לא באמת אתאיסטים, אלא פשוט לא טרחו מעולם להקדיש חשיבה רצינית לשאלת משמעות החיים. לראשונה גילו את היהדות באופן רציונלי ומושכל. תהליך התשובה שהתחיל בבני הזוג מלך-שלום הקיף עתה את המשפחה כולה.
"אני חושב שכל יהודי חייב סמינר כזה לעצמו-גם אם הוא דתי או חרדי. הסמינר נותן לך מושגים ביהדות ומעניק תשובות לשאלות שבוודאי מתעוררות מפעם לפעם, בבחינת 'דע מה שתשיב'-לעצמך. אחרי הסמינר אתה מבין הרבה יותר טוב את מקומך ותפקידך בעולם כיהודי".
לפני שלוש שנים יצחק קיבל מרעייתו מתנת יום הולדת מקורית: השתתפות בקורס מרצים של 'ערכים'. בהמשך, התמודד בתוכנית הרדיו 'הנואם' וקצר שבחים על יכולתו להעביר מסרים תורניים רהוטים.
"בקורס אתה רוכש כלים שימושיים מאוד איך לדבר בפני קהל ואיך להעביר את המסר התורני בצורה הברורה והחדה ביותר. במסגרת עבודתי אני מסתובב הרבה בקרב אוכלוסייה לא דתית. פעמים רבות מתפתחות בינינו שיחות בנושאי אמונה וצריך לדעת לנצל את ההזדמנויות הללו להשפעה רוחנית".
"לא פעם מזמינים אותי לדבר באזכרות לנפטרים, וזו הזדמנות מצוינת לגעת בשאלות קיומיות: למה אנחנו כאן בכלל? מה אנחנו פה? מהי המטרה למענה באנו לעולם הזה, ומה בעצם קורה בעולם הבא? האתגר הוא לתמצת את כל זה להרצאה של חצי שעה ולדאוג שהתוכן יהיה מספיק מרתק כדי שאנשים חילונים יקשיבו. הידע והכלים שקיבלתי בסמינר ובקורס מאוד עוזרים להצליח בכך, וב"ה יש פוטנציאל גדול להשפיע על אנשים".
מעגלים סמויים
פעילות משפחת מלך-שלום לא תמה בצופר והרצאות באזכרות. במשך הזמן הם הפכו את ביתם למגדלור רוחני המשפיע על כל הסביבה. מדי פעם הם מארחים בסלון ביתם חוג בית של 'ערכים'. עם חלוף הזמן, רבים ממשתתפי החוג המשיכו לסמינרים ששינו את חייהם הרוחניים.
את תוצאות הפעילות הם רואים גם בסביבתם הקרובה.
"יש לנו שכנים שהיו רחוקים מאוד מיהדות: לא שבת, לא פסח. כלום. אפשר היה אפילו להגדיר אותם כסוג של אתאיסטים. והנה, לאט-לאט נקשרו קשרים. אווירת השבת השפיעה עליהם, וגם הקשר הצמוד עם רעייתי שתחי'. הבת התחילה להתחזק ובעקבות כך המשפחה פנתה אלינו שנעזור להם בהכשרת המטבח. אחר כך האימא הייתה מגיעה לאשתי שתלמד אותה תפילות. כך נמשך תהליך הדרגתי של שנה וחצי-שנתיים".
"לפני חודש הם היו בסמינר 'ערכים'. היום מי שיראה אותם לא יאמין מאיפה הם באו. האם מקפידה על כיסוי ראש מלא בשבתות. שבת נשמרת כדת וכדין. האבא בא לתפילות בשבת".
"אני משווה את זה לצופר שבת", מסכם יצחק. "הצופר משמיע קול ואין לך מושג איך הקול הזה מהדהד בנשמה היהודית ומעורר אותה לחיים. כך גם כל פעולה של השפעה רוחנית מעוררת הדים סמויים שאנחנו לא משערים עד לאן הם מסוגלים להגיע. שלח לחמך על פני המים-וברוב ימים מי יודע כמה יהודים יתחזקו מכך".