מדוע כה חשש יעקב אבינו להילחם עם עשיו אחיו למרות ההבטחה של הקב"ה לניצחונו?

כיצד מנהלים מאבק על ידי הטבה? מתי מנהלים מאבק עיקש? מהי תופעת הנצחנות?

מדוע נאבק יעקב לבדו? מהו המסר הנלמד לכל יהודי ממאבק שמימי זה?

אברהם, יצחק ויעקב עסקו בהפצת האמונה ובהחדרתה לתודעת אנשי דורם.

האנטישמיות "עלתה" ארצה יחד עם התנועה הציונית. משנת 1948 ואילך - הופנתה האנטישמיות ששככה כמעט בארצות תבל, בעוצמה רבה לעבר ארץ ישראל וליושביה.

כוחו הרוחני של יוסף נבע מטוב עינו. מסיבה זו ברכו יעקב שלא תשלוט בו ובזרעו עין הרע.

יעקב חושש מהשפעתו הרוחנית הרעה של עשיו על ילדיו. קשר קרוב מדי עם ה"דוד עשיו" עלול להזיק להם.

בפרשת זו מתוארת ההתמודדות של יעקב אבינו מול אחיו עשיו החפץ להורגו. דבר שמהווה "מפת דרכים" לדורות כיצד מרצים מפייסים ומשלימים בין חורשי רעתנו.

אלפי שנים חלפו ומאומה לא השתנה. יעקב עודו נתון במאבק שנכפה עליו מול המבקשים למחותו, לטשטש את זהותו ואת ייחודו ולהעבירו מן העולם.

רחל אימנו הייתה הראשונה שהבעירה את שלהבת "העין הטובה". הלהבה עברה ליוסף, אפרים ומנשה העבירו אותה הלאה. אמנם חלפו אלפי שנים, אך הלהבה עדיין בוערת ומים ..

זו היתה הצעת השילוב והקליטה בחברה השכמית. לכאורה, הצעה הוגנת, ליברלית וכנה. אולם עובדת מעצרה של דינה והחזקתה כבת ערובה בשכם העיבה על שיחות "חופשיות"

כבר בתקופת האבות, שהיוו את בסיס האומה, באה לידי ביטוי שנאת העולם לעם עולם. יצחק אבינו, שנאלץ להיפרד מישמעאל, ויעקב אבינו, שברח מעשיו אחיו, חשו באותה ..

אש השנאה ולהט הנקמה לא כבו בלבו של עשיו במשך שנות הפרידה הארוכות. הוא יוצא לקראת יעקב, ערוך היטב לרגע העימות.

גם אם ממבט ראשון נראה כי על ידי כיבוד ה"רב תרבותיות" נצליח להתקבל על לב החברה אין הדבר נכון. החוקיות הרוחנית קובעת כי הדרך להתקבל על ידי הסביבה הפוכה ..

תופעה נבואית מרתקת מתגלה בפרשתנו. וכיצד היא קשורה לאבק המשמש את שרו של עשו?