מדוע יש צורך בסייגים ובהרחקות מן החטא?

יורשה לי לפתוח את התשובה בסיפור מפורסם: במשפטו של נהג שדרס אדם, התפרץ הנהג הנאשם וקרא: "אינני אשם! לא יכולתי בשום אופן לעצור את הרכב במרחק כה קצר. איש לא יוכל לעצור בבת אחת מכונית הנוסעת במהירות של 140 קילומטר לשעה!" הקהל שנכח באולם פרץ בצחוק. השופט היסה את הקהל, ובפנותו אל הנאשם הסביר: "החוק אינו תובע ממך לעשות מה שאינך יכול לעשות. החוק דורש להעניש אותך, על שהגעת מתוך רשלנות ופזיזות למהירות מסוכנת, ושוב לא יכולת לשלוט על מכוניתך ולעצור אותה בזמן". הבורא שברא את האדם, יודע שבהתנגשות חזיתית עם היצר הרע, סיכויי העמידה של האדם הם אפסיים. לכן מדריכה היהדות את האדם מישראל: הימנע מהתנגשות חזיתית עם היצר. עקוף אותו! רב חובל, המנווט את ספינתו באיזור שמצויים בו קרחונים, אינו מעוניין "ללמדם לקח". הוא מתחמק מהקרחונים ככל יכולתו. הוא יודע שגם התחככות קלה בין ספינתו לבין קרחון עלולה להיות הרת אסון. שאיפתו היא להגיע ליעדו בשלום ולא "לנצח" את הקרחונים. בתחילתו של כל יום אנו מבקשים בתפילה: "ואל תביאנו לא לידי נסיון, ולא לידי בזיון". הנסיון והבזיון עלולים להיות קשורים זה לזה. לכן, אנו מבקשים מה' שיחסוך מעמנו את המפגש הישיר עם החטא. דיני ייחוד, לדוגמא, תפקידם למנוע מן האדם את נסיון ההתמודדות עם היצר בתנאים נחותים. כמו כן, העוסק בכספי ציבור לפי הנחיות חז"ל, לא יגיע לאפשרות של חשד בו, ובודאי לא יתפתה למעול בכספי הציבור. וכן, המקפיד על דיני מוקצה בשבת, רחוק הוא מרחק רב מאפשרות של חילול שבת אפילו בשוגג. חיי המעשה היום-יומיים פועלים בקביעות לפי עקרון הזהירות וההתרחקות מסכנה. בטיחות בעבודה באתר בנייה אין פרושה הצבת אמבולנס וצוות רפואי במקום דרך קבע לטיפול בפועלים הנופלים מהפיגומים. פירושה הוא מערכת של אמצעי בטיחות ונוהלי עבודה המבטיחים שאיש מן הפועלים לא יפול מהפיגומים. גדולתה של התורה מתבטאת בכך שהיא ריאלית, היא בנויה לפי מבנהו הפסיכולוגי של האדם. אין היא מציבה יעדים שרק אחד בדור יוכל להשיגם. היעדים מדורגים, כל אחד יכול לעלות במדרגות ולהתקדם לפי נתוניו. החטא אסור! אך אין מסתפקים באמירה זו. מציבים סביבו גדרות. השמירה מפני פריצת גדרות מוטלת על כל אדם. קל לומר לשיכור: "אל תשתה", אך הדבר אינו יעיל. עדיף לומר לו שידיר את רגליו מהסמטה שמצוי בה בית המזרח. כך משיגים תוצאות! הסייגים הם המאפשרים לנו לצעוד בדרך חיינו בלי למעוד ולהכשל. נסיעה בהתאם לתמרורי האזהרה שהציבו חז"ל, הינה נסיעה בטיחותית, נסיעה המביאה את הנוסע אל היעד המבוקש.