|
|
|
השאלה-לירון
|
מהי משמעותו של "עונג שבת"?
תודה רבה !
לירון
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
בעשרת הדיברות הכתובות בחומש שמות קוראים אנו: "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ, ז), ואילו בעשרת הדברות המופיעות בחומש דברים נאמר: "שמור את יום השבת" (דברים ה, יא). על כך דרשו חכמינו ז"ל: "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" (מסכת שבועות כ, ב). "שמור" מייצג את מערכת האיסורים והלאוין של השבת, בעוד ש"זכור" מסמל את מערכת המצוות שעלינו לקיים בשבת בקום-ועשה. לא די להמנע בשבת מליצור ולפעול, יש לעשות בה גם מעשים המקדשים את השבת.
אחד החיובים שעלינו לקיים בשבת הוא מצות "עונג שבת". מצוה זו כוללת חיוב לאכול, לשתות ולשמוח בשבת. לדעת היהדות, אין לשנוא או לדכא את הגוף והחומר. הם נבראו על ידי הקב"ה כדי להוות מכשירי עזר לטיפוח הרוח, ובהתאם לכך יש להשתמש בהם. פסגת שלמות האדם והעולם היא כאשר החומר נרתם לעגלת הרוח. עיקרון גדול זה מיושם הלכה למעשה בשבת, על ידי השילוב המוצלח שבין "זכור" ו"שמור". האדם אוכל, שותה, ישן ושמח, ומתוך כך הוא מגיע לעיסוק מוגבר בתחום הרוח. ההימנעות מכל יצירה בתחום החומר, הרגיעה והשפע המוענקים לגוף, מפנים את כל המשאבים לעבר הנשמה המגיעה בשבת לעילוי גדול.
ההלכה קובעת שיש לערוך קידוש בשבת על כוס יין. זהו כוחה של היהדות! קדושה ויין בכפיפה אחת, ללא כל סתירה ביניהם! היין אינו מוביל אל השכרות ואל ההוללות, אלא הוא מענג את הגוף ומשלבו בחוויות הקדושה של השבת.
עונג שבת הוא מנת חלקו של מי שהוזמן ביום חגו של המלך לבוא לסעוד על שולחן המלוכה. כך מקבלת השבת ממד עמוק יותר לעונג שבה. על כך נאמר בתורה: "כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם" (שמות לא, יג) – "אות גדולה היא בינינו, שבחרתי בכם, בהנחילי לכם את יום מנוחתי למנוחה".
אנו נחים ביום מנוחתו של הבורא, ומתקדשים בקדושת היום שהינו "חמדת הימים".
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
