|
השאלה-בת של מלך
08/02/2013
|
שלום וברכה !
שלחתי כמה שאלות בנושא זה ולא נענתי
1. בתפילת שמונה עשרה -"וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו" כל יהודי בכל מקום בארץ מבקש זאת אז לאיזה ארץ ה' יקבץ והרי אנחנו יודעים שהכוונה היא לא"י ירושלים אז למה לא כתוב במפורש מארבע כנפות הארץ לא"י או ירושלים....
2. ועוד בשמונה עשרה אומרים "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך.." ז"א כל מה שאמרתי ומה שחשבתי יהיה לרצון ואם לא בא לי בעוונותיי שה' יקבל את המחשבות שלי כי לא כוונתי או חשבתי מחשבות והרהורים רעים ועד מבקשים זאת פעמיים מותר לי לא לומר פסוק זה (זה נשמע לא הגיוני אך אני לא רוצה שה' יקבל את המחשבות הרעות לא נעים לבקש בקשה כזאת אחרי מחשבות כאלה)
3. כתוב באגרת הרמב"ן "...אם רש הוא ואתה עשיר או חכם ממנו חשוב בלבך כי אתה חייה ממנו והוא זכאי ממך שאם הוא חוטא-הוא שוגג ואתה מזיד" למה?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
שלום!
אענה לשאלותייך
1.המילה "לארצינו" כוונתה הברורה היא לארץ ישראל. התפילות על בנין ירושלים ועוד באות לאחר מכן בברכות הבאות, וכאן מתפללים על קיבוץ גלויות למקום שעיני הכל לא מפסיקות לצפות לו.
2.המשפט "יהיו לרצון וכו'" מופיע אחרי כל תפילת שמונה עשרה ואחרי נוסח אלוקי נצור שבו אנו מתפללים לה' ששפתנו ונפשנו יהיו שלמים עם ה'. לדוגמה, "פתח לבי בתורתך ובמצוותיך תרדוף נפשי" מדברים על תהליך פנימי שכולו קודש לה'. ולכן אנחנו ממשיכים להתפלל אליו יתברך שהוא יקבל את מחשבותנו לטובה.
חשוב לומר את כל הנוסח במדוייק, כי כלולות בו כוונות רבות ועמוקות של מתקני התפילה ואין לדלג את מאומה.
3. באגרת הרמב"ן מצווה כל יהודי לדון את זולתו לכף זכות. מי שלמד ויודע את ההלכות נחשב כיותר קרוב למזיד, כי הוא יודע הכל ואעפ"כ הוא מורד במלכות שמים, ולעומת זאת על השני ניתן לקבוע שאולי לא למד ואינו ידוע כיצד להשמר מחטא, ולכן הוא שוגג הכל בתוככי לימוד הזכות.
|
|
|
|
|
|