מדוע אנשים מפחדים מהמוות?

לכל יצור אלוקי מיועדת משימה רוחנית בעולם הזה. מסיבה זו האדם מוקיר מאד את חייו הארציים, למרות שנפשו שואפת לשוב אל מקורה. הבקשה להאריך את חיינו, משמעותה, לתת לנו אפשרות להמשיך, ליצור ולפעול מבחינה רוחנית. בעולם הבא כבר אין אפשרות ליצירה זו. ההסבר לדברי חכמינו: "יפה שעה אחת בתשובה ובמעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא" (אבות ד', י"ז) הוא, שהעולם הזה הוא עולם התפקיד, ואילו העולם הבא – הוא עולם הגמול. אדם העובד את הבורא באמונה, צמא לעבודה ולא לגמול. המשימה של הנפש היא לקדש את הגוף. התורה והמצוות לא נועדו להלחם בעולם החומרי ולהתגבר עליו, אלא להפיח בו רוח, לקדשו ולהעלותו. כל אדם יכול לזכות למדרגה רוחנית גבוהה ביותר, והדבר תלוי בבחירת האדם בלבד. ה' אוהב כל יהודי, מחכה לו ומתגעגע אליו. הוא מצפה מתי סוף סוף יעזוב את דרכו השגויה ויחזור אליו. הנשמה הקדושה של כל אחד מישראל נקראת "בת מלך". העולם הזה מטעה. הנוצרים סוברים כי העולם הבא הוא אמנם עולם רוחני, אולם הם לא הבינו את המהות הרוחנית של העולם הזה. לפי הבנתם העולם הזה הוא מקום החטא, ולכן, הם אינם מוקירים את "עמק הבכא". חלומם הוא העולם הבא. לעומתם, המוסלמים רואים בעולם הבא מעין "עולם-הזה משופר", מקום של תענוגים גשמיים. שאיפתו של היהודי שונה לחלוטין! בתפילת הבוקר אומר היהודי: "אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא...". נשמת האדם טהורה היא תמיד. גם אצל החוטא המועד ביותר מנצנץ ניצוץ טהור וזך, וניצוץ זה מסוגל להפוך למפתח לתיקון נפש האדם. הפילוסופים חיפשו ולא מצאו נקודת משען שבאמצעותה ניתן יהיה להפוך את כדור הארץ. אולם עלינו לדעת שמבחינה רוחנית, ניצוץ יחיד וקטן של אור אלוקי מסוגל להפוך לנקודה, אשר בהשען האדם עליה, הוא הופך את כל חייו. לעתים קרובות, האדם אינו מודע לכך שקיימים מעמקים אלו לנשמתו, אולם ה' מנווט את דרכו ושולח אליו מן השמים רמז המסייע לנשמה להתעורר ולהגיע אל תכליתה. עתה מובן מדוע כה אוהבים אנו את חיי העולם הזה. שכן רק בהיותנו כאן מסוגלים אנו לפעול גדולות ונצורות. כאן הוא מקום המאבק והנצחון!