אדם מצליחן הוא אדם  שהמטרה והשאיפה שלו   מציתה אותו, הוא חי חיים מלאים ועשירים עד שהוא כובש את היעוד וגם אם לא הדרך עצמה היא מתגמלת בתחושת סיפוק וכמו שאומרים לא רק הדרך לאושר אלא גם האושר שבדרך.

אדם שלא מצליח לחוות סיפוק ותחושות חיוביות במהלך הדרך למטרות שלו... בבירות רבה שגם למטרה הוא לא יגיע

אדם לא יכול להסתפק ב"דלק" של מטרה נעלה אלא זקוק שגם הדרך תהיה נעימה

עקרונית הדגש  הוא אמנם מטרה מלהיבה שעצם העיסוק בדרך אליה מעורר את האדם והאדם מוכן לעשות הרבה כדי להשיגה

  וככל שהאדם מרגיש תקווה לעשייה יעילה יותר כך הוא מוכן להשקיע יותר מאמץ ולהשקיע מאמץ זה חלק מהותי מביטוי האישיות של האדם כמו שכתוב בספר איוב שה"אדם לעמל יולד"  

בשביל לרכוש לעצמנו את המשמעת עצמית ננסה לגעת   במספר מישורים וממדים, דבר ראשון שחשוב מאד הוא ההרגל של משמעת עצמית, חשוב שאדם יכניס את המשמעת עצמית כחלק משפת החשיבה שלו ביום יום, כלומר, אפשר יום אחד לקבוע משמעת עצמית בנושא האכילה לדוגמא ארוחת בוקר נאכל רק שניים שלושה מאכלים ונאכל בקצב איטי יותר ולא אכילה רגשית (אכילה שלא נובעת מצורך פיזי אלא מצורך נפשי להדחיק רגשות שליליים)  ומהירה ועוד, יום אחר משמעת עצמית בנושא הדיאלוג עם אנשים אחרים להתרכז יותר להקשיב לאחר לחזור על הדברים שלו ולסכם אותם ("שיקוף"), להתמקד בחיובי ללא רכילויות ודברים שליליים, יום אחר משמעת עצמית בנושא הקימה בבוקר מוקדם יותר לקום בבוקר "כארי" עם יותר מרץ חיוך ולשדר שמחה, ניצול שעות הצהריים שהם בהרבה מקרים שעות עם פחות מרץ ואנרגיה משמעת עצמית היא לא אירוע של "פעם ב.." אלא אירוע של כל החיים, זה החלטה להרגלי חיים.

אפשר להתחיל בלקבוע כל יום משמעת עצמית בתחום אחד, לא להלחיץ את עצמנו בנושא המשמעת עצמית אבל גם לא לוותר לעצמנו לגמרי, אלא להתחיל להפוך את המשמעת עצמית לחלק ממערכת החשיבה שלנו על ידי שאנחנו מרגילים את עצמנו כל יום בתחום אחר, ולא תחום שאמור לקחת הרבה זמן כלומר להגביל ולא לעשות גם יותר מידי, כי כשאנחנו לוחצים יותר מידי על השריר הזה שנקרא משמעת עצמית לפעמים מרוב שלוחצים ומפעילים את השריר הזה הוא מתעייף ואז האדם מתייאש לגמרי.

ומתי להתחיל עם משמעת עצמית? התשובה היא להתחיל מהיום.

בקלות המח שלנו משכנע אותנו שאפשר להתחיל מחר כי מחר

מזג האוויר יותר טוב, או מחר החברה יותר תפרגן לי, או מחר תהיה לי יותר הצלחה בלימודים

ובכך אנחנו מצליחים להשלות את עצמנו שבאמת מחר יהיה יום מיוחד ושונה כל כך כאילו שלמחר יהיו תנאים חדשים ומקילים על עצמנו, זה לא יהיה, בוא לא נחכה ליום המיוחד אלא נייצר את היום המיוחד.

בואו לא נחכה ליום המזל אלא נייצר את יום המזל בואו לא נחכה ליום המיוחד אלא נייצר את היום המיוחד, בואו לא נחכה ליום המחר אלא נייצר את יום המחר

האשלייה שממחר מתחילים היא רק יכולת נהדרת של הממד האנושי העצל שבבני האדם בשביל להרגיע את המצפון של האדם להמשיך בהרגלים השליליים שלו, מה שלא רק לא יעזור לאדם מחר להתחיל יום חדש אלא שמחר מחכה לו יום קשה יותר מהיום כי גם אם מחר זה יום המזל, מחר זה יום מיוחד, מחר זה יום שמזג האוויר יתאים לעשות שינוי בחיים, כל זה נראה יפה וטוב אבל מחר הוא יום תמיד קשה יותר לשינוי בגלל שעבר עוד יום, היום הזה שהמשכנו עם ההרגלים השליליים והם מקשים עלינו יותר ויותר לעשות שינוי.