|
השאלה
26/02/2015
|
במה התבטאו תכונותיו השליליות של המן?
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
כדי להסביר את תכונותיו של המן, נסביר מעט את ההשקפה על נושא המידות:
התורה מצווה שנסתפק בחלקנו ולא נלטוש עין לחלקם של אחרים. אך המותרות, המינויים ואותות הכבוד גורמים לנו לא אחת לפזול לעבר דמותה של אישיות מצליחנית ולנסות לחקות אותה או לפחות לקנא בה. ועל כך אמרו חכמינו כי הקנאה מוציאה את האדם מן העולם.
לעתים אנו מגיעים למצב נחות שבעתיים. אדם מצליח בכל דרכיו, משכיל, עשיר וחכם, ודבר לא חסר לו בעולמו. ובכל זאת, דבר אחד טורד את מנוחתו. הוא שמע כי בעיר אחרת חי גביר אדיר, אשר מאזן רכושו עובר את שלו...
השמועה עצמה יש בה כדי להעכיר את עולמו. כל מה שיש לו נחשב כאין בעיניו, משום שיש עשיר גדול ממנו. הוא חש את עצמו כדל שבדלים. הקנאה מכרסמת את לבו ואינה נותנת לו מנוח.
כאשר אדם לוקה בחיסרון זה, אין לו כל הנאה מעושרו, מחכמתו ומכל מעלה אחרת שהעניק לו הבורא.
כזה היה המן. הוא היה מעשירי מדי ופרס, ובעל המעמד הגבוה ביותר בממלכה. כה גדול היה כבודו בעיני המלך, עד שהסכים להשמיד, לפי בקשתו, את כל יהודי הממלכה וגם וויתר על התמורה שהוצעה לו. כל עבדי המלך שישבו בשער המלך היו כורעים ומשתחווים להמן, לפי הוראת המלך, דבר שלא זכה לו שר אחר משרי מדי ופרס.
ובכל זאת, נטרדה מנוחתו. העובדה שמרדכי לא כרע ולא השתחווה לו, ערערה את שיווי משקלו. הוא חש כי כל הכבוד שניתן לו על ידי האחרים, חסר ערך לחלוטין, אם מרדכי לא מעניק לו כבוד. הוא עצמו התבטא באוזני משפחתו: "וכל זה איננו שווה לי, בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך" (אסתר ה', י"ג). הוא גם תכנן לאבד אומה שלמה, את אומתו של מרדכי היהודי, כי לא השתחווה לו.
על כך שאלו חכמינו: "המן מן התורה מנין?" כלומר, היכן מצאנו בתורה כי מידה זו גורמת לאדם לאבד את כל עולמו?
התשובה לשאלה זו רמוזה בפסוק (בראשית ג', י"א): "המן העץ אשר ציוויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת". אף אדם הראשון, מבחר המין האנושי ויציר כפיו של הקב"ה, נכשל באותה מידה. הותרה לו אכילת הפירות של כל העצים בגן עדן. נאסרה עליו האכילה מעץ הדעת. היה זה העץ היחיד בכל גן עדן, אשר נאסרה עליו אכילתו אך הוא התפתה ואכל מעץ הדעת. בכך הוא גזר מיתה על עצמו ועל צאצאיו, עד לימינו אנו.
אף אדם הראשון, איבד את עולמו, רק בשל תאווה קטנה שחסרה לו.
|
|
|
|
|
|