|
חרבונא היה משרת המלך שבזמן המשתה שערכה אסתר הוא הודיע למלך שהמן התקין עץ גבוה חמשים אמה, כדי לתלות את מרדכי. כהמשך לדבריו ציוה המלך לתלות על עץ זה את המן עצמו. ואם כן מדוע יש לזוכרו לטובה? הרי הוא ציין את עובדת הכנת העץ על ידי המן. לכאורה אין לו שותפות מיוחדת בנס ההצלה, והוא רק הזדמן ברגע הקובע ואמר את דברו.
ועוד, הרי הוא היה בעצה אחת עם המן להרוג את וושתי, ועכשיו כשהוא ראה את מפלתו של המן אז הוא הזדרז להציע למלך לתלותו על העץ שהכין למרדכי.
לכאורה, נראה כי חרבונא ראוי להצטרף דווקא לזכורים לרע. שהרי הוא נמנה על אלו שלא קבלו הכרעה אמיתית לתמוך במרדכי ואסתר. הוא הרי ידע על העץ העומד בבית המן זמן רב לפני המשתה, ואף על פי כן הוא לא סיפר עד כה לאחשורוש כי נרקמת מזימה נגד מרדכי שהציל אותו ממוות מימיהם של בגתן ותרש. ויותר מכך, הוא שייך לקבוצת האנשים, הממתינה לראות מי עומד לנצח, ורגע קט לפני ההכרעה הוא מצטרף אליה, כדי להמנות על המנצחים.
בתלמוד (מגילה ט"ז) מובא: שחרבונא היה בין מתכנני המזימה להרוג את כל היהודים. והרי מתוך הכתוב במגילת אסתר נאמר שחרבונה מאשים את המן על שהכין עץ לתלות את מרדכי. ואם כן, מדוע חז"ל אומרים שחרבונה באותה עצה היה?
הדבר יובן ע"פ משל:
עני עיוור פסע בדרך, ואליו התלווה נער קטן שהנהיגו והנחה אותו. לפתע הרגיש העני כי צרור כספו – ובו עשרים מטבעות נחושת – אבד!
התחיל העני לבכות ולהתאונן: אוי לי ואבוי לי! נותרתי ללא פרוטה!
ראה הנער את צערו של העיוור, נכמרו רחמיו עליו ואמר: הנה מצאתי את כספך! הא לך צרור זה, ובו עשרים מטבעות!
תפס העני את הנער והכהו על לחיו!
מדוע אתה מכה אותי, זעק הנער, לא די שהשבתי לך את האבידה, אתה משיב לי רעה תחת טובה?!
חלילה, השיב העני, ברור לי שאתה גנבת לי את צרור כספי, שאם לא כן, מהיכן ידעת כמה מטבעות היו בו?...
כך גם: חרבונה פונה אל המלך ואומר (אסתר ז', ט'): "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי, אשר דיבר טוב על המלך, עומד בבית המן, גבוה חמישים אמה", מהיכן ידע חרבונה את מידותיו המדויקות של העץ?... אין זאת אלא, שהיה באותה עצה של הכנת העץ.
ואם כן, מדוע בכל זאת חרבונא זכור לטוב?
מכיון וחרבונא אמר לאחשוורוש כי העץ מוכן. ומיד אמר המלך: תלו את המן עליו. שאילו לא היה אומר זאת, היה המן משפיע בכספו כדי להעביר מעליו את רוע הגזרה.
אם כן, חרבונא זכור לטוב עד עצם היום הזה.
|
הרשם עכשיו!
