כיצד אפשר להגיע לזוגיות מוצלחת?

כשמדברים כיום על זוגיות, על אהבה ועל נישואין, ההתייחסות הרווחת היא כאל מערכת יחסים 'עסקית'. כל שותף בא עם מערכת ציפיות, והוא מקווה להשיג טובת הנאה אישית. הגישה היא אינטרסנטית, כמו בכל עסקה טובה, מתוך הבנה ששיתוף פעולה עם עוד אדם יניב תגמול טוב יותר, מאשר יוכל האדם להשיג לבדו. אגב, גם מערכת הכוונות לנתינה ולהענקה לבן הזוג עלולה ליפול לאותה תבנית 'עסקית' שבה היחיד מנסה לתגמל את אושרו האישי דרך הנתינה לזולת. ראיה פרגמאטית זו של גישה 'עסקית' יוצרת זוגיות חד ממדית ומהווה שורש להרס תרבותי וערכי במרקם החברה. זאת כאשר יסודה הוא בראיית ה'אני' כיחידה עצמאית ונפרדת בתוך המערכת - ראייה של 'אני והוא'. הגישה היהודית לנושא הזוגיות מתגלה במלוא עומקה כבר בפרשת בראשית, המתארת את בריאת האדם כמהות אחת בעלת שני היבטים - זכר ונקבה. מסגרת הנישואין על פי התורה מוצגת כמערך חיים המאפשר יצירה מחדש של האדם השלם – כמו אצל אדם הראשון. דווקא המיזוג בין איש ואשה, יוצר את האיחוד הנכסף. במערכת יחסים זו, הגבר והאשה אינם שני אינדיבידואלים נפרדים, אשר חיים במשותף לצורך הנאתם האישית, אלא שני חלקים המהווים את השלם. לא עוד חיים מקבילים במסגרת אותה 'עסקה', אלא שלמות אורגנית אחת, שבה כל אחד תלוי לחלוטין בקשר שלו עם בן הזוג, ורק באופן זה הוא מממש את מהותו האנושית. אין הכוונה שמיזוג זה יפחית מייחודיותם של בני הזוג. לדוגמה, כאשר פסנתר וכינור מנגנים ביחד או עין ויד מתפקדות ביחד, אין זה אומר שהם שווים פחות או שיופיים הייחודי נעלם. אדרבה, הרמוניה היא תמיד שילוב של יחידות שונות לכדי שלמות, העולה באופן קטגורי על סך כל מרכיביה. כך גם גבר ואשה - כל אחד פועל על פי אישיותו המיוחדת, אך מתוך נקודת מבט גבוהה יותר. כל אחד מתפקד באופן אינדיבידואלי, אך מתוך התבטלות האגו לרעיון - השלם. לדוגמה, כאשר לאחד מבני הזוג היה יום קשה בעבודה, לא נאמר: 'לבעלי היה יום קשה, ואני משתתפת בצערו', אלא 'היה לנו יום קשה'. או כאשר אחד מבני הזוג רוצה לצאת לחופשה, לא נאמר: 'אשתי צריכה חופש', אלא 'אנו רוצים לצאת לחופשה'. כל פגיעה בבן זוגי היא פגיעה בי. כל קושי, כל בעיה או הצלחה שלו, הם הקושי, הבעיה וההצלחה שלי! אין יותר 'אני והוא', אין אפילו 'אנחנו', אלא יש 'אני מורחב'. 'אני' שמורכב משני חלקים, המחוברים בחיבור עמוק, ערכי ומהותי. חוויית החיים של ה'אני' במארג חיי הנישואין היהודיים, היא חוויות חיים ללא גבולות. כלומר, אף אחד מבני הזוג אינו מתפקד כיחידה בפני עצמה נפרדת ומתוחמת, אלא כחלק ממהות גבוהה יותר, כחלק משלם. ראייה אחדותית זו, היא בעצם היסוד והסוד של כל זוגיות מוצלחת, מאושרת ושמחה מבריאת האדם ועד ימינו.