בשנים האחרונות החלו לציין את יום טו' באב כחג האהבה,
בישראל של ימנו חוגגים יום זה כחיקוי ליום ולנטיין (Valentine's Day)-חג נוצרי המציין את כל מה שהוא הפך האהבה, שכן האהבה ברית נצח היא בין איש ואישה הבונים את ביתם נדבך אחר נדבך ברגעים שמחים וקשים גם יחד, מתמודדים יחד עם נחשולי החיים, מתגברים על קשים תוך עזרה והבנה הדדית לצרכים השונים האחד של רעהו, עד שברבות הימים נהיים הם ממש כאישיות אחת, אני או את כבר איננו מגדיר אותם תמיד יהיו הם אנחנו.

מה ניתן לדמות לאהבה ערב בו רק האנוכיות ורצון הסיפוק העצמי המיידי הוא הגורם היחידי המשחק ככלי מרכזי בציון יום אהבה זה?

אז מה היה ביום זה?
כשאנו מציינים חג הרי זה מלשון חוגה, מעגל השנה היום איננו רק יום זיכרון לאירוע מעצב בהתהוות האומה, זהו יום בו השפע הרוחני שנתגלה בהיסטוריה במאורעות שונים כוחו מתגלה ביום זה.
חז"ל מציינים מאורעות שונים שהיו בטו' באב אשר במבט שטחי נראה כי אין קשר ביניהם אך המתבונן בעומקם של דברים מגלה כי מכנה משותף אחד להם.   

אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים (תענית כו')
רבן שמעון בן גמליאל מציין שני ימים אלו יחד כמקשה אחת יום הכיפורים וטו' באב, יום הכיפורים הוא יום הכפרה הכללי עבור עם ישראל על חטאיו יום בו נאמר אם יהיו חטאיכם כשני (חוט אדום המסמל חטא) כשלג ילבינו. בנות ירושלים היו יוצאות בימים אלו בכלי לבן שאולין, שכן הצבע הלבן מסמל את הטוהר והזוך שבימים אלו, ויוצאות וחולות בכרמים, המילה מחול משמעויות רבות לה, ריקוד אך גם מחילה וסליחה, מחול הינו גם חיל ורעדה,(קול ה' יחיל מדבר תהילים  כט') בנות ישראל יוצאות לחולל בכרמים, לציין את המחילה לעם ישראל המשולים ככרמו של הקב"ה "כי כרם ה' צבאות ישראל" (ישעיהו פרק ה)

בגדי הלבן היו שאולים שלא לבייש את מי שאין לו, ישנם כאלו באומה שאין להם, לא זכו לעשות מעשים טובים אך בימים של כפרה כיום הכיפורים וטו' באב הערבות ההדדית היא הגורמת לאחד לסייע לחברו.
בהמשך דברי רבן שמעון בן גמליאל מוסיף ומספר :ומה היו אומרות "בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה" , "שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה" וכן הוא אומר "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו", ביום חתונתו זה מתן תורה וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו.

יום חתונתו זה מתן תורה, מתן תורה היה ביום הכיפורים לאחר שאמר הקב"ה למשה "סלחתי כדברך", ויום שמחת ליבו זהו היום שבו החתן מכניס את הכלה לביתו, יום בנין בית המקדש שעתיד להיות בטו' באב (ע"פ ר' צדוק הכהן מלובלין).

טו' באב שבעה ימים לאחר ט' באב יום החורבן אך גם היום בו נולד מושיען של ישראל,ובכלות שבעת ימי האבלות לחורבן עם ישראל קם מחורבן לגאולה כקימה משבעת ימי אבל.
כל המאורעות המרכזיים שאירעו בטו' באב מציינים את היציאה מחורבן לגאולה, שישה דברים אירועו בו ביום:
א. נמחל חטא המרגלים ופסקו מתי מדבר מלמות: החטא החמור חטא המרגלים אשר בגינו נשארו בני ישראל ארבעים שנה במדבר עד שתמו כל החוטאים הגיע לתיקונו.
ב. הותרו שבטים לבא זה בזה: שבטי ישראל אשר היו בתחילה שנים עשר יחידות נפרדות אוחדו לעם אחד.
ג. שבט בנימין הותר לבוא בקהל לאחר חטא פילגש בגבעה (שופטים יט-כא)
ד. ביטל הושע בן אלה את הפרדיסאות (ביתני השמירה) שהעמיד ירבעם בן נבט כמחסום בפני הרוצים לעלות לירושלים, ירושלים העיר שמעולם לא התחלקה לשבטים והיוותה את הגורם המאחד בעם חזרה לתיקונה.
ה. ניתנו הרוגי ביתר לקבורה: הרוגי ביתר העיר האחרונה שנותרה בארץ ישראל לארח החורבן נכבשה ולא נתנו הרומאים לקבור את הרוגי ביתר ובטו' באב בטלה הגזרה והחל לננץ האור בקצה האופל.
ו. פסקו מלכרות עצים למערכה: החלו העם בטלים ממלאכה ופנויים ללימוד התורה.
מאורעות אלו מציינים סוף עידן חורבן ותחילת גאולת עם ישראל, גאולה שעתידה להגיע  לשיאה עם בניין בית המקדש במהרה בימנו.
טו' באב הוא יום בו אנו מציינים את סופו של חורבן ואיחודו המחודש של עם ישראל עם הקב"ה, כרעיה המציינת את יום שמחת ליבה באיחודה המחודש עם בעל נעוריה.